top of page
  • תמונת הסופר/תעורך דין שבתי לוי

ייפוי כוח מתמשך לעומת אפוטרופסות

כל אדם יכול להגיע למצב שבו שבו לא יוכל לקבל החלטות בעצמו. למשל אנשים רבים סובלים ממחלות דמנטיות הפוגעות ביכולות הקוגניטיביות ואינם מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמם. בעבר הפתרון היה מינוי אפוטרופוס, אך כיום בעקבות תיקון בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ישנו הסדר משפטי נוסף המכונה ייפוי כוח מתמשך.


מינוי אפוטרופוס


אפוטרופסות היא אמצעי משפטי אשר נועד עבור אדם שאינו מסוגל לנהל את חייו ועניינו באופן עצמאי. זוהי יכולה להיות תקופה זמנית או קבועה בה האדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו המשפטיים, הכספים והבריאותיים. בית המשפט הוא זה אשר ממנה את האפוטרופוס לאחר שהוכיחו בפניו את רמת המוגבלות. מינוי האפוטרופוס יכול להיות עבור תחומים מסוימים בחייו של החסוי, כמו למשל תחום הגוף (החלטות בריאותיות) או תחום הרכוש, או מינוי אפוטרופוס כללי.


ייפוי כוח מתמשך


ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי בו אדם בגיר מפרט כיצד יש לנהוג בו, ברכושו ובנכסיו במקרים בהם הוא לא יוכל לעשות זאת בעצמו. במסגרת ההליך האדם ממנה אדם אחר, או קבוצת אנשים, אשר יוסמכו לקבל את ההחלטות בהינתן ומתקיימים התנאים להפעלת ייפוי הכוח. בדומה לאפוטרופסות, גם במקרה זה ניתן לקבוע את התחומים בהם המיופה יכול לקבל החלטות.

ההבדל בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך


ההבדל המהותי הוא שייפוי כוח מתמשך מעביר את הכוח מבית המשפט אל האדם עצמו. יש כאן תפיסה השמה את זכותו של אדם לחיות את חייו בהתאם לרצונותיו. אפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט, כלומר בית המשפט קובע את זהותו. יש בכך מידה מסוימת של אי צדק והתערבות בחיי הפרט. ייפוי כוח מתמשך מעניק לאדם אלטרנטיבה בה הוא מחליט מי יקבל את ההחלטות עבורו. זהו גם הליך קצר יותר מאשר מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט.


ייפוי כוח מתמשך יש לערוך באמצעות עורך דין. כמובן מבעוד מועד, כאשר מצבו התפקודי של האדם מאפשר לו לעשות זאת.


התיקון לחוק הוא בעל משמעות רבה השמה דגש גדול יותר על צמצום ההתערבות בחיי האדם והוא כבר בא לידי ביטוי בפסיקות שונות של בתי המשפט. למשל אחד המקרים שהגיעו לבית המשפט היה של בחור בן 24 הסובל משיתוק מוחין (24769-01-20). הוא פנה לבית המשפט לאחר שהוריו מונו כאפוטרופוסים בניגוד לדעתו. בעתירתו לבית המשפט טען כי חרף מגבלותיו הוא רשאי לנהל ענייניו הרכושיים ומעוניין לקבל את המושכות על חייו באופן מלא.

השופטת אביבית נחמיאס קיבלה את עתירתו והתייחסה בפסק הדין לתיקון בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות השואף להגבלה מינימלית ככל האפשר לשליטה בחיי האדם. השופטת הסבירה כי שינויי החוק מאפשרים לקבוע לכל אדם ”חליפת הגנה“ ייחודית המאפשרת למנוע את המהלך הדרמטי של מינוי אפוטרופוס. השופטת קבעה הסדר המאפשר לבחור לשלוט בהכנסותיו לאחר כיסוי הוצאת מחייתו.


bottom of page