נזקי גוף בתאונות דרכים (מיצוי זכויות)

עם כל הצער שבדבר, תאונות דרכים הן דבר שכיח. מידי יום אנשים נפגעים בכבישי הארץ מתאונות דרכים ובמקרים רבים מדובר בפציעות קשות וגם תאונות קטלניות.

נושא הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסדר באמצעות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל“ה 1975). החוק מגדיר מהן תאונות דרכים והגדרתו רחבה למדי. היא כוללת גם מקרים שאין בהם התנגשות בין רכבים או בין רכבים להולכי רגל. כמו למשל מקרה בו אדם נפגע מדלת רכב שנפתחה בפתאומיות או נפילה באוטובוס.

למשל בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע“א 1404-05), אילן ברונקש נגד זוהר מרקו קרן, התובע אשר נפצע בעת שבירת חלון שנעשתה לצורך חילוץ תינוק הלכוד ברכב הוכר כנפגע בתאונת דרכים. כל האירוע התרחש כאשר הרכב חנה והתובע ניפץ את זגוגית הרכב באמצעות אבן.

סוגי תאונות דרכים

תאונה בין כלי רכב - מבחינה סטטיסטית אלו הן התאונות הקשות ביותר, הן מבחינת נזקי הגוף והפגיעה בנפש והן מבחינת הנזק לרכבים.

תאונה בין כלי רכב להולך רגל - תאונות אלו שכיחות יותר בסביבה עירונית. עיקר הפגיעה הוא בדרך כלל בהולך הרגל.

תאונה בין כלי רכב לעצם נייח - למשל איבוד שליטה והתנגדות ברמזור או מעקה בטיחות.

החוק גם מתייחס בצורה שונה לתאונות דרכים שהתרחשו בזמן העבודה, או בדרך הלוך/חזור מהעבודה והן נחשבות לתאונת עבודה. וגם תאונות פגע וברח בהן על הנפגע להוכיח כי הוא נפגע ולהגיש תביעה ל“קרנית“. זהו התאגיד הציבורי האחראי על פיצוי נזקי גוף כאשר אין גורם אחר אותו ניתן לתבוע.

תאונות דרכים בזמן העבודה

במידה ואדם נפגע בתאונת דרכים בדרכו למקום העבודה או בחזרה, מלבד הגשת התביעה נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, ניתן גם לתבוע את הביטוח הלאומי. אם הביטוח הלאומי הכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה יקבעו לו אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית. אחוזי הנכות שיקבעו על ידי הביטוח הלאומי משליכים גם על התביעה כנגד חברת הביטוח.

סוגי פגיעות

הפגיעות השכיחות בתאונות דרכים הן פגיעות אורתופדיות, פגיעות פה ולסת, פגיעות באברים פנימים, פגיעות נוירולוגיות ומוות. לא רק נזק גופני הוא עילה לתביעה אלא גם נזק נפשי או שכלי. המשמעות של זה היא שגם עדי ראייה אשר נגרם להם נזק נפשי יכולים לטעון לפגיעה. וגם האדם הנושא באחריות לתאונה זכאי לקבלת פיצויים בשל הפגיעה.