בנסיבות מסוימות ניתן לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה להפחתת מזונות. סכום המזונות הוא אחת מההחלטות שמקבל בית המשפט בעת הליך הגירושין. לצורך קביעת סכום המזונות בית המשפט בוחן את צורכי הילדים וגם את הכנסתם של ההורים. בית המשפט מנסה לבחון את הנושאים הללו גם מתוך מחשבה על העתיד, אך כמובן שקיים קושי לצפות את העתיד ויתכן כי בעתיד יעלה צורך בהגדלת המזונות או הפחתת מזונות.
הפחתת מזונות באילו נסיבות
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל“צ (55620-12-15), ביקש ר.א. להפחית את תשלום המזונות. השופט דחה את הבקשה בטענה כי מלבד הרצון להתנער מחובותיו הכלכליות כלפי ילדים, לא הוצג שום נימוק אמין ומהותי. לא רק שבקשתו נדחתה, הוא גם חויב בהוצאות המשפט.
בהתאם לפסיקה העדכנית, לצורך הפחתת מזונות יש צורך להציג לבית המשפט שינוי נסיבות מהותי.
שינוי מהותי יכול להיות שינוי מהותי בהוצאות או שינוי מהותי במצב הכלכלי, שלא ניתן היה לצפות אותו בעת מתן פסק הדין או חתימת הסכם הגירושין. אך משקלו של פסק דין אינו זהה למשקלו של הסכם גירושין. כאשר מדובר בהסכם גירושין יש צורך בהוכחת שינוי מהותי חזק יותר, זאת מתוך הנחה שההסכם נוסח במסגרת חבילה של תנאים על סמך משא ומתן בין בני הזוג, שינוי אחד עשוי להשליך על תנאי ההסכם האחרים.
דוגמאות לשינוי מהותי
להלן כמה דוגמאות למקרים בהם ישנו סיכוי להוכיח שינוי מהותי המצדיק הפחתת מזונות. אף אחת מהדוגמאות אינה מהווה מקרה אוטומטי שבו בית המשפט יקבל את הטענות, כל מקרה נבחן לגופו.
נישואין של בן הזוג - כאשר מדובר בנישואין של בן הזוג המשמורן כמו אם הנישאת בשנית, זוהי יכולה להיות סיבה להפחתת מזונות מכיוון שהיא מחזקת את הבסיס הכלכלי. לעומת זאת גם אב שנישא שנית ונאלץ לפרנס ילדים נוספים חווה שינוי מהותי בהוצאותיו וזו יכולה להיות עילה להפחתת מזונות.
שינוי בזמני שהות - במקרים שבהם ישנו גידול בזמני השהות של הילדים אצל האב, ובהתאם לכך חלק גדול מההוצאות הולך ישירות מהאב לילדים. תשלום המזונות לאם יוצר מצב של כפל תשלומים ולכן בית המשפט עשוי להתחשב בהוצאות אלו.
שינוי בהכנסות - בנסיבות מסוימות זוהי יכולה להיות עילה להפחתת מזונות. אך בית המשפט בוחן את יכולת ההשתכרות ולא את ההכנסה בפועל. למשל אם האב פוטר מעבודתו, בית המשפט בוחן גם את היכולת למצוא עבודה חלופית בהקדם ואינו ממהר להפחית את המזונות.
מזונות ילדים בעקבות הלכת בע"מ 919/15
בחודש יולי 2017 בית המשפט העליון פרסם פסק דין הידוע בתור הלכת 919/15 אשר נתפסה כפסק דין מהפכני בכל הנוגע למזונות ילדים, פסיקה הנוגעת לשוויון המגדרי בין שני ההורים:
”בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.“
המשתמע מכך הוא ששיעור המזונות לילד מעל גיל 6 יקבע על פי יחס ההכנסה בין שני ההורים וחלוקת זמני השהות של הילד עם ההורים - זמני שהות שווים ושכר שווה מבטלים את הצורך במזונות.
אז האם זה פותח את הדלת להפחתת דמי מזונות?
רבים חשבו שפסיקה זו פותחת את הדלת לבקשות רבות להפחתת מזונות. הטוענים נגד הסבירו כי היא פוגעת בסופיות הדיון, מטילה עומס בלתי אפשרי על מערכת המשפט וגם יכולה להעמיק סכסוכים בין הורים ובסופו של דבר לפגוע בילדים. בפועל נוצר מצב בו כל שופט נתן את הפרשנות שלו ולא הייתה אחידות במערכת המשפט - שופטים מסוימים ראו בפסיקת העליון שינוי נסיבות ואחרים לא.
בסופו של דבר בית המשפט העליון נדרש לעסוק בסוגיה האם פסיקת בעמ 919 מהווה שינוי נסיבות לצורך הפחתת דמי מזונות. פסיקת בית המשפט העליון בע"מ 7670/18 קבעה כי אין מדובר בשינוי נסיבות. המשמעות של זה היא שלצורך הגשת בקשה להפחתת מזונות עדיין יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
האם בע“מ 919/15 עוסק רק במשמורת משותפת?
פסק הדין של בית המשפט העלון אכן ניתן במסגרת פסק דין אשר עוסק במשמורת משותפת וזוהי השאלה בפתחו של פסק הדין:
"כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו"
אך פסיקת בית המשפט קובעת:
"עמדנו עתה על השיקולים התומכים באימוץ הפרשנות החלופית לתקנת תש"ד שלפיה בגילאי 15-6 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין"
מכך ניתן להסיק כי עיקרון הפסיקה הא-מגדרית חל בכל המקרים.
Comments